[personal profile] cohenj

10 הסטארט-אפים המבטיחים ביותר של "גלובס" לשנת 2015:

10 הסטארט אפ המבטיחים

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001074087#fromelement=hp_firstarticle


StoreDot

תחום פעילות: הטענה מהירה של סוללות

מייסדים: ד"ר דורון מאירסדורף (המנכ"ל), פרופ' שמעון ליצין ופרופ' גיל רוזנמן

שנת הקמה: 2012

מספר עובדים: 48

גיוסי הון: 76 מיליון דולר

משקיעים: סמסונג ונצ'רס, רומן אברמוביץ', סינגולריטים, חברת Nation-E, סטף ורטהיימר

רשת הרכבים המזהמים של פולקסווגן שנחשפה בחודש שעבר, שיחקה לא מעט לטובתה של חברת StoreDot מהרצליה. פתאום הטלפונים התחילו לצלצל, כשעל הקו נמצאות כמה מיצרניות הרכב המובילות בעולם שרוצות לשתף פעולה, להשקיע ובעיקר לבחון את הפתרון המהפכני של החברה - הטענה מהירה של סוללת רכב חשמלי בתוך חמש דקות.

אנשי סטורדוט, שגייסו כבר 76 מיליון דולר משמות כמו רומן אברמוביץ', סמסונג ונצ'רס, סינגולריטים של משה חוגג וסטף ורטהיימר, היו מרוצים. החברה אמנם התפרסמה בשנתיים האחרונות כמי שמפתחת פתרון להטענה מהירה של סמארטפונים בחצי דקה, לאחר שנחשפה לראשונה ב"גלובס" ביוני 2013, אך הפוקוס בתקופה האחרונה עובר במידה רבה לעולם הרכב.

"הפרשה די זעזעה את השוק, ויצרניות הרכב מחפשות פתרון לא מזהם כמה שיותר מהר. זה יצר לנו הזדמנות", מספר ד"ר דורון מאירסדורף, מנכ"ל ומייסד-שותף של סטורדוט, שהגיעה למקום הראשון בדירוג החברות המבטיחות של "גלובס" לשנת 2015, לאחר שקלול הצבעות של עשרות אנשי מפתח בתעשיית ההיי-טק המקומית.

"כשאני רוכב על האופניים שלי באזור חורשים ומסתכל על האופק, רואים פס שחור. ביום כיפור לא היה את זה. זו שכבת זיהום שכלי הרכב עושים, 24 שעות ביממה. זה כמובן לא רק פה", מספר מאירסדורף, "באתר שלנו יש עמוד מיוחד על סין. הם לא יכולים לנשום שם, בין היתר בגלל הזיהום של המכוניות".

איכות הסביבה היא פרמטר חשוב, אך מאירסדורף, שהקים את סטורדוט יחד עם פרופ' שמעון ליצין, לשעבר המדען הראשי של חברת סנדיסק, ופרופ' גיל רוזנמן, מסביר שזה לא הכל. "אחד הדברים שחסמו את האימוץ של רכבים חשמליים עד היום הוא אותו פחד בסיסי שיש לכל נהג, פחד שדומה לזה שחווים משתמשי הסמארטפונים - שתיגמר לך הסוללה ותיתקע באמצע הדרך. כל מי שמחזיק היום רכב של בטר פלייס צריך להטעין בבית את הרכב במשך שמונה שעות. אבל מה קורה אם הגעת הביתה, הסוללה ריקה, אתה מטעין ובדיוק הבן שלך מתקשר כדי שתבוא לאסוף אותו? אתה בבעיה".

לדברי מאירסדורף, "החזון שלנו הוא טעינה מהירה, אבל אני לא יודע אם תמיד אטעין לך את כל הסוללה של הרכב. לא בכל מקום אני אוכל לפרוס מטען חזק במיוחד. לא כל תחנת דלק, שעשויה בהחלט להוות נקודת טעינה עבורנו, יכולה שיהיה לה מגה-וואט של טעינה. לא בכל מקום יש תשתית מתאימה. אבל גם אם אני מטעין לך חצי סוללה או רבע מהסוללה תוך חמש דקות, אז אתה יכול להיות רגוע".

- תהיה תשתית נרחבת לעמדות ההטענה שלכם?

מאירסדורף: "החזון הוא שזה יהיה בכל פינת רחוב. זו תשתית שתיאורטית קל להתלבש עליה, בדיוק כמו שיש היום מדחנים. גם לבטר פלייס הייתה פריסה של תחנות טעינה, אבל הבעיה של בטר פלייס הייתה שהם עשו טעינה איטית".

- גייסתם עובדים מבטר פלייס?

"לקחנו כמה מהם לטובת מחקר לפני שנכנסנו לפרויקט של הרכב החשמלי, אבל בבטר פלייס לא פיתחו את הסוללה אלא את הטכנולוגיה של החלפת הסוללה. לכן קשה לנו למצוא מומחים בתחום. אנחנו שוקלים להביא מומחים מחו"ל מחברות כמו טסלה, אפל או BYD הסיניים. יש גם באאודי, פורשה, פולקסווגן ורנו אנשים שמבינים. אני מחפש אנשים שממילא רוצים לבוא לישראל ולעשות עלייה. בינתיים מצאנו כמה כאלה בצרפת".

- הזכרנו את בטר פלייס ויש עוד חברות שפועלות בשוק הזה. מה היתרון היחסי שלכם?

"כולם עובדים על החזון של הרכב החשמלי. כולם מנסים לשפר את הצפיפות של הסוללה ולראות כמה אנרגיה אפשר להכניס ביחידת נפח, אבל אנחנו עדיין לא נתקלנו בחברה שהפוקוס העיקרי שלה הוא טעינה מהירה".

הגיוס האחרון שביצעה החברה, בהיקף של 18 מיליון דולר, הוא חלק מסבב נרחב יותר של 50 מיליון דולר שמיועד כולו לחטיבת הרכב של סטורדוט. "הרעיון הוא להביא משקיע אסטרטגי מעולם הרכב שייכנס עם 32 מיליון הדולרים האחרים", מסביר מאירסדורף על החטיבה שכרגע מונה 3-4 עובדים בלבד. התכנון של סמנכ"ל החטיבה, ארז לורבר, לשעבר מנכ"ל טרילוג'יקל ובק-ווב, הוא לגייס עוד 20 עובדים בשנה הקרובה.

- מתי תשתלבו בשוק הרכב?

"כל דבר בעולם הרכב לוקח מינימום חמש שנים כי צריך לשלב אותו בפס הייצור. גם אם הייתי עכשיו בתוך פרויקט זה היה מגיע לשוק ב-2020. אני מאמין שנראה את זה בחוץ ב-2020-2021. אני רוצה להיכנס לשלב העיצוב עם חברה שכבר מייצרת רכב חשמלי ופשוט להחליף את הסוללה המהירה שלנו בסוללה האיטית והקיימת".

הרכב החשמלי ופתרון ההטענה המהירה הם החלק החדש והמרגש יותר בחברה, אך אין ספק שהפתרון החשוב יותר לקהל הרחב הוא הטעינה המהירה של סוללות הסמארטפונים. "כשהעליתי באפריל אשתקד סרטון שמראה איך טלפון נטען בחצי דקה, היו לנו 3 מיליון צפיות ב-24 שעות. זה משהו שבכלל לא צפינו. פגענו בבטן הרכה של צורך אמיתי וזה יצר את ההדים".

- הפתרון עובד בתנאי מעבדה. אתה לא חושש שברגע האמת המוצר לא יספק את הסחורה?

"זו לא הדאגה שלי. מה שמדאיג אותי זה לוחות זמנים. זה חרב פיפיות. הדגמנו מהר מאוד משהו שהוא שטיח מעופף וזה עזר לי בגיוס כסף ושותפים. היה לזה באזז חיובי מאוד מבחינתי, אבל מצד שני יצרתי תחרות אצל כל החברות הגדולות. יש חברות שהקימו מחלקות שקוראים להן סטורדוט. הרי איך יכול להיות שהחבר'ה המוזרים מישראל הצליחו לעשות משהו שהמומחים של אפל לא הצליחו לעשות? יצרתי לעצמי תחרות מאוד קשה.

"פגשתי את הצוותים של אפל וגוגל. אפילו סמסונג, שזרוע ההשקעות שלה השקיעה בנו, מפתחת בעצמה פתרון במקביל. החשש שלי הוא שאנחנו יכולים לאבד את ההגעה הראשונה לשוק בגלל שאנחנו תמיד חשופים. זה משחק שח מאוד מורכב שהוא יותר עסקי מטכנולוגי. אם אנחנו לא מגיעים ראשונים אז זה לא יהרוג את החברה, אבל העוגה תהיה הרבה יותר קטנה".

לצד ההתלהבות הרבה מפתרון ההטענה המהירה, אף אחד כמעט לא טרח לבדוק כמה זה יעלה לצרכנים. "הסוללה תהיה יקרה בעשרות אחוזים מסוללה רגילה. אנחנו מדברים על טלפון שיהיה יותר יקר ב-100 דולר. זו לא רק סוללה, זה גם מטען, ניהול האנרגיה של הטלפון ועוד", אומר מאירסדורף.

- העלות הנוספת לא תרתיע אנשים ותשפיע על המכירות?

"אני לא מאמין. נהיה רווחיים די מהר. זה אמנם לא יקרה כנראה לפני 2017, אבל אנשים מוכנים לשלם יותר על הטענה מהירה של הסוללה. בדקנו 2,000 משתמשים בארה"ב וגם קיבלנו אימות מכמה שותפים שבדקו במקביל. אנשים מוכנים לשלם 100-150 דולר נוספים על המכשיר - לא משנה אם הוא לפטופ או סמארטפון - אם הוא ייטען תוך דקות ספורות. אנחנו עובדים על הדור הבא של הסוללה שיהיה הרבה יותר זול".

- מתי נראה את זה בשוק?

"אני מאמין שבמהלך הרבעון הראשון של 2016 נסיים את הבדיקות ואז זה כבר בידיים של היצרנים. הם אומרים שהם יכולים להגיע לשוק בחג המולד של 2017 אם נעבור את הבדיקות".

- כשאתה אומר יצרנים, למי הכוונה? האם סמסונג תקבל זכויות מיוחדות בגלל שזרוע ההשקעות שלה השקיעה בכם?

"לא. לסמסונג אין שום זכויות מיוחדות, וזרוע ההשקעות פועלת בנפרד מהחברה עצמה".

במקביל להצלחה ובעיצומו של סבב גיוס, נחתה במשרדים של סטורדוט בחודש יוני האחרון תביעה מצידה של אוניברסיטת תל אביב וחברת היישום שלה רמות. לטענת רמות, אף שהעמידה לטובת סטורדוט את הקניין הרוחני המהווה את הבסיס לטכנולוגיה של החברה, סטורדוט פועלת "כדי למנוע מהאוניברסיטה, ברגל גסה, מליהנות מפירות הקניין הרוחני שהיא עתידה להפיק", כך לפי כתב התביעה.

סטורדוט אכן עבדה בצמוד עם אוניברסיטת תל אביב, ולמעשה שניים ממייסדיה - פרופ' ליצין ופרופ' רוזנמן - הם חוקרים בכירים באוניברסיטה. יתרה מזאת, הטכנולוגיה שעומדת בבסיס הפיתוחים של סטורדוט התגלתה תוך כדי מחקר לחיפוש תרופה לטיפול במחלת האלצהיימר שהוביל פרופ' אהוד גזית מהאוניברסיטה. למרות זאת, מאירסדורף דוחה את טענות חברת רמות.

"זו תביעת סרק. אין לזה אחיזה במציאות. לקחתי את אותו רישיון של מחקר האלצהיימר ובסוף החלטתי להחזיר אותו. הם לא אהבו את זה", הוא מסביר. "הם קיבלו אקוויטי בחברה ועכשיו הם רוצים אחוזים מהמכירות, דבר שהייתי צריך לשלם אם אכן הייתי משתמש ברישיון שלהם ולא מחזיר אותו. תוך כדי משא ומתן הגיעה התביעה. הם ידעו שאהיה בלחץ ושאני בתוך גיוס. אני מאמין שנתבע אותם בחזרה".

שלמה נמרודי, מנכ"ל חברת המסחור רמות שבאוניברסיטת תל אביב, אמר בתגובה כי "הגשת תביעות היא לא חלק מהעסקים הרגילים של רמות ואוניברסיטת תל אביב. אם החלטנו לבסוף להגיש תביעה שכזו, אפשר להניח שיש לנו סיבה באמת טובה לעשות זאת".

רמות ביקשה שלא להגיב לטענות.

- בדרך לאקזיט חלקי בתחום המסכים?

מלבד סוללות והטענה מהירה, המולקולות שמיוצרות במעבדות סטורדוט יודעות להפיק תועלת גם במקומות אחרים. אחת מהן היא טכנולוגיה למסכים אלקטרוניים המבוססת על חומרים אורגניים עם צבעים חיים יותר ממה שקיים היום. "נוכל לספק מסכים איכותיים יותר לטלפונים, לטאבלטים, ועוד בעלות נמוכה ומחומרים ירוקים", מסביר מאירסדורף. עם זאת, כלל לא בטוח שהעבודה על המסכים תהיה בראש מעייניה של סטורדוט.

בראיון שהעניקו ל"גלובס" ביוני 2013, אמר מאירסדורף שבטווח הקרוב תנסה החברה להגיע לאקזיט חלקי, על בסיס אחד הפיתוחים: "יש כאן כל כך הרבה תחומים וקניין רוחני. זה מספיק שנראה התקדמות משמעותית באחד התחומים ואז נקבל צ'ק מכובד כדי למכור אותו. זה מה שטוב בכך שהלכנו מראש על מספר תחומים, בניגוד לחשיבה הסטנדרטית של סטארט-אפים". החברה ממשיכה להאמין באותה אסטרטגיה. "פיתוח כמו הצבעים החיים למסכים הוא משהו שאפשר לארוז אותו ולמכור אותו. אין בעיה לכאורה למכור את כל הקניין הרוחני של המסכים לגורם מסוים שיכתוב לנו צ'ק של 300 מיליון דולר".

גיל רוזנמן, שמעון ליצין ודורון מאירסדורף / צילום: איל יצהר

From:
Anonymous( )Anonymous This account has disabled anonymous posting.
OpenID( )OpenID You can comment on this post while signed in with an account from many other sites, once you have confirmed your email address. Sign in using OpenID.
User
Account name:
Password:
If you don't have an account you can create one now.
Subject:
HTML doesn't work in the subject.

Message:

 
Notice: This account is set to log the IP addresses of everyone who comments.
Links will be displayed as unclickable URLs to help prevent spam.

Profile

cohenJ

July 2017

S M T W T F S
      1
2345678
9101112131415
16 171819202122
23242526272829
3031     

Style Credit

Expand Cut Tags

No cut tags
Page generated Sep. 26th, 2017 06:01 pm
Powered by Dreamwidth Studios